top of page
תמונת הסופר/תShelly Ivguy

אז איך שינוי בגב שלי קשור בקורס המורים לערסל שפיתחתי?

בחודש שעבר הסתיים קורס המורים לערסל מס 10!! ועוד שבע מורות מופלאות ומגוונות מצטרפות להובלת התרגול האווירי בארץ. זה רגע להרהר לאחור. אחרי עשרות מורות שמעיפות בדרכן ברחבי הארץ -אני עוצרת רגע בהשתאות ובהודיה גדולה על הקסם.


בפוסט ההכרות הראשון שכתבתי כאן בפתיחת הבלוג כבר סיפרתי על השינוי העוצמתי שהמפגש עם הערסל יצר בחיי. הפעם תוכלו לראות איך זה נראה:

שתי נשים שונות

את התמונה משמאל שלחה אליי עדי, חברתי האהובה והקולגה שלי דאז (שגם לה סיפורי שינויי גוף ונפש-כנסו להכיר אותה)- ב״גלגול הקודם״ של הקריירה שלי כמעצבת חלונות ראווה. כן כן :) לא תמיד עסקתי בתנועה...וכן.. הגב שלי נראה אחרתתתתת לגמריייי מהיום...


הטיימינג המופלא של שליחת התמונה היה בדיוק בצאתי משיעור ערסל בו סיפרתי למתאמנות הוותיקות שלי שהייתי בצעירותי- כפופה (קיפוטית ממש) עם חוסר תנועה בגב העליון וכתפיים שמוטות ומתעגלות קדימה..

לא האמינו לי חחחח

ואיך שיצאתי מהשיעור- חיכתה לי התמונה בוואצאפ. מנפלאות עדי והיקום :)

זו הייתה תזכורת חדה למי שהייתי אז

מישהי אחרת לגמרי

מישהי שעדיין לא מכירה את רזי הגופנפש

את הקשר ההדוק, תרתי משמע, בין מבנה האישיות, חוויות החיים וההתנהלות הכללית בהם- ובין מבנה הגוף.

לקח לי כמה שנים, מחקר עמוק (שעדיין פועם) בשיטות תרגול ולמידה מגוונות, כמה קורסי מורים אצל כמה מאסטרים, ומפגש מכונן עם ערסל שיצרו את מי שאני היום- עם גב גמיש שיודע גם להזדקף ולהוביל אותי אחר רצונותיי! (לרוב)


זה לא שלא הייתי אדם מאושר בתמונה משמאל.

ממש לא.

הייתי בעיצומו של הגשמת חלום- עבודה כמעצבת חלונות ראווה ראשית ב Zara. ליוויתי את כניסת הרשת לארץ והקמתי את הרשת תוך למידת המקצוע כשולייה בספרד. ממש חלום.

למדתי מקצוע , שפה חדשה (לא הייתה לי ברירה- הם לא ממש מדברים אנגלית שם בספרד), התנהלות בעולם הגדול באחת מענקיות האופנה ותרבות אחרת - בזמן שהייתי צמודה למעצבי חלונות הראווה הראשיים של החברה בספרד. זה היה מרגש וייחודי. תקופה מופלאה ומלאת חוויות שנמשכה שבע שנים.


ואז נהייתי אמא


זו התמונה השניה שהיא שלחה לי- עדי ורועי בני בכורי


משפט קצר שבחובו עולם ומלואו.

אני אומרת לנשים בהריון שמתרגלות אצלי שבלידה אנחנו נולדות מחדש.

כאמא.

הגדרת-על שטורפת את כל הקלפים ומאלצת אותנו לבצע ״ חישוב מסלול מחדש״, לנקות רעשים והתניות, להשיל מעלינו מסכות ורבדים לא-לנו

ולגלות את עצמנו מחדש.

עמוק.

נקי.

מחובר.

זה היה תהליך מאוד עוצמתי

והעובדה שאני מלמדת נשים בהריון בשש שנים האחרונות נולדה אי שם בתקופה הזו - אבל זה כבר לפוסט אחר. הוא גם יוולד בזמנו..


אז מה הקשר בין כל זה לקורס המורים לערסל שאני מעבירה??

זה די ברור: אין סיכוי שהאשה בתמונה למעלה משמאל הייתה עומדת מול אנשים ומלמדת. פחד הקהל שלי ניכר ממש במבנה הגוף של אז.



כאמור, לקחו לי כמה שנים טובות, ולידה נוספת- לחדד ולדייק את עצמי ולפנות להדרכה בתחום התנועה. התחלתי בקורס מדריכי פילאטיס ומשם לקורסים נוספים בפילאטיס מכשירים, ג׳יירוקינזיס ופלייסטיק

שם למדתי, להניע ולרכך, להכיר ולזכך את הגופנפש שאני.

השינוי הגופני קרה בד בבד עם ההתפתחות האישית וההפך.

ואחרי ששיפרתי ופתחתי תנועה במקומות חדשים-הגיע המורה: הערסל

והמשיך לפתוח בדרכו העדינה!


כאן למדתי לשחרר

לפרוש כנפים/כתפיים, לפתוח את הלב ולהביא את עצמי אל העולם.

ההתמסרות לתליות והפאסיביות מול הגרביטציה פתחה מקומות חדשים בגב

וכן- גם בנשמה.

ככה אני פותחת את הלב

גיליתי כלי שיצר אצלי טרנספורמציה עמוקה- ופשוט האיץ בי להעביר את העוצמות האלו הלאה.

את השיעורים פתחתי לפני כארבע שנים תוך שאני לומדת ומעמיקה בתרגול תוך כדי תנועה

מתוך פאשן ענק שכמה שיותר אנשים ייחשפו לזה ויפרשו את הכנפיים של ליבם.

ואחרי שצברתי ניסיון ופיתחתי את הערסל האולטימטיבי עד כה- הסווינגס: פניתי להעביר את זה הלאה לאנשי מקצוע נוספים בקורס המורים שפיתחתי.


וככה בונים כנפיים :)

כל קורס שנפתח- מרגש אותי מאוד. המפגש המעשיר עם עוד נשות (גברים גם יתעוררו בסוף...) מקצוע מתחומים שונים מוסיף עוד רובד ושכבות במשמעות התרגול הזה המתגלה לי בדרך.


לפני שנתיים כשפתחתי את הקורס הראשון- החלטתי לפשט את מורכבות התרגול לשיטה שתקל על עיבוד החוויה עבור המתאמנים ויצרתי מתודה מובנית של בניית מערך שיעור שינגיש את התרגול לכולם. לא רק לאקרובטים ואתלטים, אלא דווקא לאדם מן היישוב- שהערסל יכול לתת מענה מרפא לעולם היושבני בו בוא חיי.


כך זה נראה בקורס השני :



בחוויה של לימוד הרפרטואר העשיר במשך כמה שעות במהלך הקורס יש כבר מן התהליך החזק וכבר שם נולד שינוי שיוביל את בוגרות הקורס בדרכן -הן.



כל כך מרגש להסתכל לאחור, לאורך תקופה , בהודיה, ללמוד את התהליך, לראות חלומות מתגשמים ולצפות להמשך הלמידה שבדרך. תמיד יש על מה לעבוד, לשחרר, ולפתח בעוד חלקים נוספים לפתוח בגופנפש!


עם גב אחר מחייכת בהודיה

בכל פעם שהגב הישן מזדחל והחיים מתיישבים שוב על הכתפיים, וכן זה קורה, אני פשוט הולכת לערסל ומנקזת- אחרת לא היה סיכוי שאופיע בטלוויזיה...זה הכי דג מחוץ לערסל שהייתי אבר :))))


אז אם אתם מלמדים תנועה או עוסקים בטיפול והערסל קורא לכם מוזמנים להצטרף למסע ולהפיץ את כל הטוב הזה הלאה.




182 צפיות0 תגובות

Kommentare


bottom of page